#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. 1 האם מותר ביו&quot;ט להביא עצים מהשדה או מהקרפף, במכונסים ובמפוזרים?	"דעת רשב&quot;א וכן איתא במשנתנו (כב&quot;ה): מפוזרים שבשדות - לכו&quot;ע אין מביאים, מכונסים שבקרפף - לכו&quot;ע מביאים, מפוזרים בקרפף ומכונסים שבשדות - ב&quot;ש אסרו וב&quot;ה התירו, אבל רב יהודה אמר שמואל סובר שזה יחידאה, ואין הלכה כן, ולא הותר אלא רק מהמכונסים שבקרפף.<p dir=""rtl"">(ע' לקמן לג. גבי עצים קטנים ר&quot;א התיר מהחצר, וחכמים רק משלפניו &lt;ע' רשב&quot;א&gt;)</p>"	ביצה לא.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. 2 עלי קנים ועלי גפנים שכנסם, האם דינם כמכונסים להביאם ביו&quot;ט, ומדוע?	אמר רבא אף אם כנסם אין דינם כמכונסים כיון שאם יהיה רוח הם יתפזרו, אבל אם הניח עליהם כלי וכד' שלא יתפזרו, מותר.	ביצה לא.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. 3 מאיזה קרפף מותר להביא עצים ביו&quot;ט, וכיצד הלכה?	"ר' יהודה מתיר דוקא סמוך לעיר, בין יש לו פותחת ובין אין לו, ור' יוסי אומר בסמוך לעיר ה&quot;נ מותר אף בלא פותחת, אבל אם יש פותחת מותר אפ' אינו סמוך לעיר כל שהוא בתוך התחום (ע&quot;פ רש&quot;י, וע' תוס', ודעת הרמב&quot;ם שלר' יוסי דוקא פותחת מותר בין בסמוך בין ברחוק, ור' יהודה התיר בקרוב אף בלא פותחת &lt;בהגר&quot;א&gt;).<p dir=""rtl"">אמר רב סלא אמר ר' ירמיה הלכה כר' יוסי להקל.</p>"	ביצה לא.		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: 1 האם מותר לבקע עצים ביו&quot;ט מן הקורות ומן הקורה שנשברה ביו&quot;ט?	לר' יהודה דאית ליה מוקצה אין מבקעים מסואר של קורות ומהקורה שנשברה ביו&quot;ט וכן סתמה משנתנו [אבל לר&quot;ש מותר (ע' לעיל ב:)]. נשברה בערב יו&quot;ט, מותר לבקע אבל לא כדרך חול.	ביצה לא:		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: 2 האם מותר לבקע ביו&quot;ט עצים בקרדום ובקופיץ, בזכרות ובנקבות שלהם?	"בקרדום - אסור, לל&quot;ק דרב בזכרות שלו מותר ולא אמרינן מיגו דהי גיסא אסור האי גיסא נמי אסור. <p dir=""rtl"">בקופיץ - מותר, לל&quot;ב דרב בנקבות שלו אסור ולא אמרינן מיגו דהאי גיסא שרי האי גיסא נמי שרי.</p><p dir=""rtl"">(ברמב&quot;ם נראה דפליגי ופסק כל&quot;ב וקרדום אסר לעולם וקופיץ התיר רק בזכרות, וכן הוא בשו&quot;ע, אבל יש מהראשונים שסוברים דלא פליגי.)</p>"	ביצה לא:		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: 3 בית שהוא מלא פירות האם מותר לפחותו בשבת וביו&quot;ט ולהוציא הפירות, אם נפחת האם הפירות מותרים באכילה?	"ר&quot;מ התיר לכתחילה ביו&quot;ט לפחות באוירא דלבני, אף שכשרגינהו הם מוקצים, התירו טלטולם ביו&quot;ט אבל לא בשבת. <p dir=""rtl"">חכמים אוסרים לפחות לכתחילה אף באוירא דבני, מכל מקום אם נפחת נוטל הפירות ממקום הפחת. (רש&quot;י ביאר שלא אסרו הפירות משום מוקצה כיון ששבירת הבית אינו אלא מדרבנן ודוקא באוירא דלבני, ואחרים פ' משום שאין האיסור בפירות עצמם ובעוד דרכים ולכן אפ' באבנים רגילות מותרים.)</p>"	ביצה לא:		רביעי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא: 4 חותמות שבקרקע ושבכלים האם מותר להתיר, להפקיע ולחתוך, בשבת וביו&quot;ט?	"בקרקע: בשבת - מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך. ביו&quot;ט - לר&quot;מ {שהתיר לפחות בית באוירא דלבני כדי ליטול הפירות} מותר אף להפקיע ולחתוך. נחלקו תנאים בדעת חכמים, לחד תנא מודים לר&quot;מ, ולחד תנא וכן נקט שמואל אף ביו&quot;ט אינו מפקיע וחותך.<p dir=""rtl"">בכלים: מתיר ומפקיע וחותך בין בשבת ביו ביו&quot;ט. לר' נחמיה שסובר שאין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו: בשבת - ודאי אסור להפקיע ולחתוך. ביו&quot;ט נחלקו תנאים לשיטתו האם דיבר רק בשבת ולא ביו&quot;ט ומותר להפקיע ולחתוך, או דלא שאני ליה, ואוסר אף ביו&quot;ט.</p>"	ביצה לא:		רביעי
